מה נעשה עכשיו?
בזמן שאנשים קוראים לנו לנקום ולכבוש, יש גם קול אחר.
קול שמזכיר שזה בסדר לחמול. שמוכרחים לכאוב.
שזה לא שווה את המחיר. שמוכרחים לשים סוף למלחמה הזו.
הקול הזה מושתק, והוא חייב להישמע.
וכדי שזה יקרה כל אחת ואחד מאיתנו חייבים להשמיע אותו.
רק ככה משנים את השיחה.
רק ככה מייצרים מחיר פוליטי
עבור מי שמשתלם לו כרגע להתעלם מאיתנו.
אפשר וצריך כעת - לדבר, לצעוק, להאיר, לשתף, להדהד, לתרום וגם להשתתף:
קואליציה רחבה של עשרות ארגונים, תנועות, קבוצות ומפלגות, שהוקמה סביב הקריאה להפסקת אש מיידית. כנסו לעמוד שלהם בשביל לתרום לעזרה הומניטרית דחופה עבור ילדי ואנשי עזה.
הוא ארגון שמספק צרכים סניטריים כמו שירותים ומים נקיים עבור תושבי עזה העקורים שחיים במחנות אוהלים. כנסו לעמוד שלהם לתרומות.
מארגנות אירועים פוליטיים אשר כל ההכנסות הולכות למערך תרומות של סלי מזון עבור קהילות מוחלשות. תעקבו לאירועים, תרומות וימי התנדבות.
מלווים קהילות רועים פלסטינים בגדה המערבית כדי להגן עליהם מפני התעמרויות והתקפות של מתנחלים ולאפשר להם לרעות את אדמתם. אתם יכולים להצטרף לפעילות שלהם דרך האתר.
תנועה יהודית-ערבית לשלום. לאורך המלחמה מפרסמים תיעודים ממה שקורה בעזה, יזמו קמפיינים של תרומות עבור אנשי עזה, ובין השאר הניעו פרויקט של מיגוניות לישובים ערבים ללא מיגון בנגב. אפשר להצטרף לפעילויות שלהם וגם לתרום ליוזמות.
מדי שבת מתארגנת פעולה שקטה לזכרם של הילדים שנהרגו בעזה לצד ההפגנות השבועיות בקפלן. מאות כבר משתתפים, כדאי להצטרף.
יוזמה שמספקת מזון מבושל ביותר מ-70 מטבחים קהילתיים בעזה ומספקים מזון לעשרות אלפי אנשים. אפשר לתרום להם בקישור.
רשת תמיכה מרגשת שמורכבת מקבוצות של אנשים פרטיים שמעוניינים ליצור קשר עם משפחות בעזה ולתרום להם באופן אישי.
פלטפורמה חדשה שמאפשרת לשלוח הודעות בקלות לחברי כנסת - אולי הגיע הזמן לשאול את הנבחרים שלנו מה הם חושבים על הרעב בעזה, ומה הם מתכוונים לעשות עם זה?
וגם כשהכל נראה אבוד וקשה להירדם בלילה מרוב מחשבות מטרידות על כאן ושם, יש רבים וטובים שעובדים מסביב לשעון כדי לייצר קצת תקווה. תיכנסו, תסתכלו, תעקבו, תשתפו:
מפרסמת בכל יום את השמות והסיפורים של הילדים שנהרגים בעזה תחת ההאשטאג #מעורבים_בעל_כורחם. קראו.
גם אחרי שהוריו נרצחו ב7.10 הוא ממשיך לקדם שלום ומעורר בנו קצת תקווה. שווה לעקוב.
תנועה של אמהות שהוקמה עם תחילת המלחמה במטרה לקרוא לסיום המלחמה ולהוציא את החיילים מעזה.
מדי שבוע יוצאים לגדה המערבית צוותים מתחומי הרפואה, הסיעוד והרוקחות, יחד עם מתורגמנים וסטודנטים – ומעניקים טיפול רפואי למאות אנשים. שווה לעקוב אחריהם ולתמוך בפעילות שלהם למען בריאות לכולםן.
קואליציה של 50 ארגוני שלום וחברה משותפת, הפועלים יחד לסיום הסכסוך. קיימו את עצרות השלום העממיות. שווה לעקוב לפעילויות נוספות, ולקולות קצת אחרים.
*לסטיקר או שלט למרפסת ״ילד הוא ילד הוא ילד״ אפשר לפנות אלינו באינסטגרם לאיסוף
מאז שבעה באוקטובר,
החברה הישראלית שבויה בטראומה. כאב גדול,
אובדן בלתי נתפס
ופחד שמכה בגלים.
אנשים שאיבדו את אהוביהם בדרכים אכזריות,
החטופים שעדיין נמקים בשבי והורים שממשיכים לשלוח את ילדיהם להילחם כל יום במלחמת אין מוצא.
מאז שבעה באוקטובר,
החברה הישראלית שבויה בטראומה. כאב גדול,
אובדן בלתי נתפס ופחד שמכה בגלים.
אנשים שאיבדו את אהוביהם בדרכים אכזריות,
החטופים שעדיין נמקים בשבי והורים שממשיכים לשלוח את
ילדיהם להילחם כל יום במלחמת אין מוצא.
הכעס הפך לדלק לאומי, והמלחמה למציאות שאין לה התחלה ואין לה סוף.
בתוך כל זה, קשה להרגיש משהו מעבר לכאב שלנו.
אבל דווקא עכשיו, מתוך הכאב, מתחילה תנועה אחרת.
אנשים שלא מוכנים לוותר על האנושיות שלהם.
שמרשים לעצמם להרגיש גם את הכאב של הצד השני.
בלי לטשטש את הפחד, בלי לבטל את האובדן.
אלא מתוך השבר, לברוא אופק חדש של חמלה.
אנחנו לא מפחדים, מתביישים או מתפשרים כשבוחרים לכאוב גם על הנעשה בעזה.
לא מתוך חולשה אלא מתוך עוצמה אנושית.
כי להרגיש – זה לא לוותר. זה לבחור עתיד טוב יותר עבור ילדינו, ועבור כל ילדי האזור.
מאז שבעה באוקטובר, החברה הישראלית שבויה בטראומה.
כאב גדול, אובדן בלתי נתפס ופחד שמכה בגלים.
אנשים שאיבדו את אהוביהם בדרכים אכזריות, החטופים שעדיין נמקים בשבי והורים שממשיכים לשלוח את ילדיהם להילחם כל יום במלחמת אין מוצא.
ילד הוא ילד הוא ילד הוא ילד הוא ילד
איפה מוצאים חמלה?
